החלטה בתיק ת"א 201137-07

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

כללי

1.         ההליך נשוא הבקשה החל דרכו כהמרצת פתיחה, במסגרתה נתבקשו שני סעדים הצהרתיים: האחד - הצהרה לפיה הנתבע 1 (" הבנק") הפר הסכם בין הצדדים ועליו להפקיד כספים שהתקבלו ממכירת נכסים שמומשו, לחשבונות בנק מסויימים; השני - הצהרה ולפיה ערבות עליה חתמו התובעים לבנק היא בטלה ומבוטלת.

2.         ההליך עבר למתווה של תביעה רגילה בהסכמה, בישיבת 7.4.11, לאחר שמהלך מספר שנים (ומספר מותבים) התנהל בין הצדדים משא ומתן (במישרין ובאמצעות גישור) אשר לא נשא פרי, והדיון בהליך טרם החל. ישיבת 7.4.11 היתה למעשה הדיון הראשון שהתקיים בתיק מאז נפתח ההליך (ביום 18.12.07).

3.         בעקבות הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, ועמדותיהם כפי שהוגשו עד אותה עת והושלמו לאחר הישיבה, ניתנה ביום 1.6.11 החלטה בה נקבע, בין השאר, כי אין הצדקה למתן הסעד ההצהרתי בענין הפקדת הכספים וכי מדובר על פני הדברים בדרישה אופרטיבית אותה ניתן לכמת, לגבי כספים שכבר התקבלו ממימוש שכבר בוצע. משכך, נמחק סעד זה (ונותר הסעד ההצהרתי בענין הערבות).

4.         בעקבות האמור, הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת התיקון המבוקש הם עותרים, בפרט, להכללת סעד כספי.

הנתבעים מתנגדים לבקשת התיקון.

5.         על מנת לבחון את עמדות הצדדים בבקשה, אין מנוס מסקירה, ולו תמציתית, של טענות התובעים בכתבי הטענות/התצהירים שהוגשו עד כה לתיק.

התביעה והנוסח המתוקן

6.         במסגרת התובענה (כפי שהוגשה מלכתחילה) טוענים התובעים, בתמצית, כדלקמן:

o       התובעות 1- 2 ביצעו במשותף עם הנתבעת 2 פרוייקט בנייה ברחוב דבורה הנביאה בתל אביב. בין צדדים אלה יש הסכם לניהול הפרוייקט (מחודש 7/96).

o       לצורך פרוייקט הבנייה פתחו התובעות 1- 2 והנתבעת 2, חשבונות משותפים (" החשבונות המשותפים"). ביום 9.9.06 נחתם הסכם עם הבנק לצורך האמור.

o       במסגרת ההסכם עם הבנק, התחייבה הנתבעת 2 לשעבד נכסי מקרקעין מסויימים (" נכסי המקרקעין"), ואילו התובעות 1- 2 התחייבו לשעבד פקדון מט"ח בסך 320,000$ אשר בבעלות התובע 8 (" הפקדון הדולרי").

o       הבנק יצר מצג ולפיו הנכסים המשועבדים ישמשו להבטיח רק את החובות בחשבונות המשותפים וכי הם משועבדים בשעבוד מדרגה ראשונה לטובת הפרוייקט המשותף, שהוא 'פרוייקט בנייה סגור'. רק על יסוד התחייבויות אלה, נאותו התובעים להעמיד כבטוחה מצידם את הפקדון הדולרי ולערוב לחשבונות.

o       זמן לא רב לאחר תחילת ביצוע פרוייקט הבנייה, חלה בעל השליטה בנתבעת 2, עודד דולגין ז"ל, ונפטר ממחלתו. הנתבעים 3 ו- 4 הם ילדיו של המנוח (להלן גם - " היורשים").

o       פרוייקט הבנייה יצר חוב בחשבונות המשותפים, חוב אשר לרובו אחראית הנתבעת 2 (לפי ההתחשבנות בין הצדדים).

o       ביום 7.8.01 התקיימה פגישה של התובעות 1- 2 עם היורשים (בשמה של הנתבעת 2) והושג הסדר לפיו הצדדים יפנו לבנק ויבקשו ממנו לפעול תחילה למימוש נכסי המקרקעין למעט דירת המגורים של המנוח ורק לאחר מכן, אם יהיה צורך בכך, ימומש הפקדון הדולרי.

o       במהלך קיץ 2003 (23.6.03) קיבלו התובעים להפתעתם מכתבי דרישה מהבנק לפרעון חוב ובמסגרת פגישה במשרדי הבנק (מיום 6.8.03) התברר כי הבנק כבר מימש חלק מנכסי המקרקעין.

o       לא הועברו לתובעים פרטים מלאים בענין הנכסים שמומשו והתמורה שהתקבלה, אך התברר כי בניגוד להסכם עם הבנק מיום 9.9.96, הפקיד הבנק את התמורה ממימוש נכסי המקרקעין, לחשבון הנתבעת 2 במקום לחשבונות המשותפים.